סרטן ריאות: תסמינים, גורמים ודרכי טיפול

סרטן ריאות הוא מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר הידועים כיום, אם לא הקטלני ביותר, אך לרוב ניתן למנוע אותו על ידי הימנעות מסיגריות וצריכת טבק. כל מה שרציתם לדעת על הגורמים לסרטן ריאות, תסמיני המחלה וכיצד מטפלים בה. סטטיסטיקה: סרטן ריאות הוא מסוגי הסרטן המסוכנים ביותר, ראשית משום שלרוב הוא מאובחן בשלב מתקדם בו סיכויי ההחלמה אינם גבוהים ושנית משום שהוא נפוץ מאוד בעולם המערבי – בישראל לבדה מאובחנים כ-2,000 חולים מדי שנה.

איך מתפתח סרטן?

מחלת הסרטן מתפתחת כאשר תאים בגופנו מתחלקים באופן מוגבר ומתפשטים למקומות אחרים בגוף. כך נוצרים גידולים, אשר יכולים להיות שפירים או ממאירים. גידול שפיר הוא גידול שאינו מסוכן בדרך כלל, הוא אינו מתפשט בגוף בגרורות ואינו חוזר לאחר הסרתו. לעומתו גידול ממאיר מסוכן מאוד: הוא ממשיך להתחלק וכך לחדור לעוד ועוד רקמות בגוף ולהרוס אותן. הגידול הממאיר לרוב שולח גרורות אשר מתפשטות בגופנו – אלו הם למעשה תאים סרטניים שמתנתקים מהגידול הראשוני וחודרים לאיברי גופנו דרך מחזור הדם, מערכת הלימפה או חדירה נקודתית לאיברים מסוימים.

קשר מובהק בין סיגריות לסרטן ריאות

כבר שנים רבות שהקשר בין סיגריות ולסרטן ריאות הוא קשר מובהק. כמעט 90% ממקרי סרטן הריאות נגרמים בגלל עישון (כולל נרגילות, סיגרים וסיגריות חשמליות), וככל שמעשנים יותר – כך הסיכוי לחלות בסרטן ריאות – עולה. 

עשן הסיגריות והחומרים המסרטנים שמצויים בו פוגעים בתאים המרכיבים את הציפוי הפנימי של הריאות. הפגיעה נעשית כבר מהחשיפה הראשונה לסיגריה, והנזק הולך וגדל בחשיפה חוזרת ונשנית. החומרים המסרטנים משנים את פעילותם של התאים עד כדי התפתחות של גידולים סרטניים.

כפי שצוין מעלה, תאים סרטניים מתפשטים בגוף באמצעות מערכת הדם ומערכת הלימפה. משום שהריאות מכילות מספר רב של כלי דם וכלי לימפה, יכולים התאים הסרטניים להגיע לאיברים אחרים עוד לפני שניתן להבחין בתסמינים של סרטן הריאות. לכן סרטן מסוג זה מתגלה לרוב בשלב מתקדם ואחוזי התמותה ממנו גבוהים כל כך. עם זאת, הפסקת עישון בכל גיל מצליחה להפחית בצורה משמעותית את הסיכוי לחלות בסרטן ריאות.

לא רק סיגריות – גורמים נוספים לסרטן ריאות

עישון פסיבי: אנשים שאינם מעשנים, אך חשופים באופן קבוע לעשן סיגריות של מעשנים אחרים, נמצאים גם הם בסיכון גבוה יותר למחלה. 
גורמים גנטיים: היסטוריה משפחתית של תחלואה בסרטן הריאות.
צריכה מופרזת של אלכוהול: צריכה של יותר ממשקה אלכוהולי אחד ביום לנשים או יותר משני משקאות ביום לגברים, מגבירה את הסיכון למחלה.
חשיפה לגז רדון: גז רדון נוצר מפירוק טבעי של אורניום שנמצא באדמה, בסלעים או במים והופך לאחר תהליך לרכיב באוויר סביבנו. עובדי מכרות לעתים חשופים לרמות גבוהות של גז רדון, אך החשיפה המסוכנת ביותר לגז רדון היא דווקא בסביבה הביתית. אפשר לבדוק את רמת הגז בסביבה הביתית שלכם באמצעות ערכת בדיקה שניתן לרכוש בחנויות לחומרי בניין. אם הצלחתם לזהות את הגורם לגז ולהסיר אותו – אתם לא חשופים יותר לסכנה.
אסבסט: סיבי אסבסט נוטים להישבר לחלקיקים זעירים שיכולים לעוף באוויר, להידבק לבגדים ולהישאף לתוך הריאות. סיבי אסבסט שחודרים ריאות יכולים להישאר שם, לגרום נזק לתאי הריאות ולהגביר את הסיכון לפתח סרטן ריאות.
חשיפה לכימיקלים: זרניך (ארסן), כרום, ניקל וכן חשיפה לפיח ולזפת.

הידעתן? נשים נמצאות בסיכון גבוה יותר למחלה

נשים שמעשנות או עישנו בעבר כמות סיגריות זהה לזו של גברים, נמצאות בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן ריאות. מדוע? יש חוקרים שטוענים כי נשים רגישות יותר לחומרים המסרטנים המצויים בטבק, ושאולי זהו האסטרוגן שגורם לכך. בנוסף, מחקרים אומרים שנשים שואפות את עשן הסיגריות עמוק יותר ושהסבירות שלהן להפסיק לעשן נמוכה יותר.

תסמינים של סרטן ריאות

סרטן הריאות אינו מלווה בתסמינים בולטים בשלבים הראשונים. רק כאשר המחלה נמצאת כבר בשלב מתקדם, מופיעים לרוב התסמינים הבאים:

עייפות קבועה
שיעול קבוע
כאבים בחזה
קשיים בנשימה וצפצופים
דלקת ריאות ממושכת
שינויים או החמרה בשיעול כרוני
צרידות
שיעול וליחה מלווים בדם
ירידה במשקל, חוסר תיאבון
בכל מקרה בו מופיעים תסמינים כאלו מומלץ לגשת לרופא, אך חשוב לזכור שהם יכולים להופיע מסיבות אחרות שאינן קשורות לסרטן ריאות.

אבחון המחלה – צילום ובדיקת C.T

במידה ומתגלים חלק מהתסמינים הנ"ל, רופא המשפחה יערוך בדיקה להיסטוריה המשפחתית של המטופל, הרגלי העישון שלו ומידת החשיפה לחומרים מסוכנים ולאחר מכן ישלח את המטופל לבצע צילום חזה. במידה ובצילום החזה מזהים סימנים לסרטן ריאות, יישלח המטופל ל- C.T ריאה, בדיקת הדמיה מדויקת יותר. כמו כן, אם למטופל יש היסטוריה משפחתית של המחלה, הוא מעשן או שישנם גורמי סיכון אחרים, הרופא יכול להמליץ מיד על בדיקת C.T, ואפילו אם צילום החזה נמצא תקין, משום שבדיקת C.T מסוגלת לזהות סימנים לסרטן ריאות בשלבים מוקדמים משמעותית מאשר בצילום חזה.

ביופסיה

לאחר צילום חזה או C.T ריאות, נעשית בדיקת ביופסיה, במהלכה נוטלים רקמה מהריאה ובודקים אותה תחת מיקרוסקופ אצל פתולוג מומחה. יש מספר דרכים לקחת רקמה מהריאות, באמצעות מחט, דיקור נוזלים מבית החזה, באמצעות צינורית הקרויה ברונכוסקופ המוחדרת דרך הפה או האף, או בשיטות אחרות.

קביעת שלב המחלה ותכנית טיפולים

עם גילוי של גידול סרטני בריאות צריך לבדוק את ההתפשטות שלו בגוף. הליך זה נקרא קביעת שלב מחלה או Staging. בשלב זה נקבע מה גודל הגידול, מידת ההתפשטות לבלוטות הלימפה ולאיברים אחרים. את ההתפשטות בודקים באמצעות מיפוי עצמות, MRI או הדמיה באמצעות איזוטופים.

סוגים שונים של סרטן ריאות
ישנם שני סוגים עיקריים של סרטון ריאות:
1. סרטן ריאות של התאים שאינם קטנים ( Non-Small Cell Lung Cancer - NSCLC).
2. סרטן ריאות של התאים הקטנים (Small Cell Lung Cancer - SCLC).

ההתפתחות וההתפשטות של שני הסוגים היא שונה, ועל כן גם דרכי הטיפול בהם שונות.
כ-80% ממקרי סרטן הריאות הם מהסוג הראשון – NSCLC. הסוג הנפוץ פחות הוא סרטן ריאות של התאים הקטנים. זהו גידול שמתפתח לרוב בצינורות נשימה גדולים, גדל במהירות ושולח גרורות לאיברים אחרים. זהו סרטן שמופיע ברוב הגדול של המקרים אצל מעשנים והוא מחייב טיפול מהיר.
בנוסף, ישנו סרטן הגדל על קרום הריאות, הוא נדיר ומופיע בעיקר אצל אנשים שנחשפו לאסבסט.

אפשרויות טיפול
תכנית הטיפולים המתאימה לכל מטופל תלויה במצב הבריאותי הכללי של החולה, סוג הסרטן ובגידול עצמו – מה גודלו, האם ולאן הוא התפשט והיכן בדיוק הוא ממוקם.
ניתוח: אם המחלה נמצאת בשלב מוקדם, ניתן להסיר את הגידול מהריאות האמצעות ניתוח. החלטה זוו תתבצע בשיתוף אונקולוג, כירורג חזה ומומחה ריאות. הרופאים יעריכו את מידת היכולת של החולהה לעבור ניתוח ויכולת התפקוד וההתאוששות אחריו. לרוב, הניתוח אינו הטיפול היחיד במחלה והוא משולב עם טיפולים נוספים. סוג הניתוח תלוי בגודל הגידול ומיקומו.
הקרנות: בטיפול מסוג הקרנה (רדיותרפיה) שולחים קרינה בעוצמות גבוהות ישירות אל הגידול, באופןן מקומי שמשפיע על האזור המוקרן בלבד, והורס את הגידול. לעתים מבצעים הקרנות לפני ניתוח כדיי להקטין את הגידול לקראת הסרתו, ולעתים לאחר ניתוח כדי לטפל בתאים הממאירים שנותרו בריאות לאחר הניתוח. טיפול בהקרנות יכול להיות משולב עם ניתוח או להוות, יחד עם כימותרפיה, את הטיפול העיקרי.

שיטות טיפול במקרה והמחלה התפשטה: בשלב מתקדם של המחלה האפשרויות לטיפול סיסטמי (לכל הגוף) כוללות טיפול כימותרפי, טיפול ממוקד (ביולוגי) וטיפול אימונותרפי.

טיפול ממוקד-ביולוגי: רוב החולים שמטופלים באמצעות טיפול ממוקד-ביולוגי הם חולים שלא עישנו או מעשנים, עם גידולים מסוג אדנוקרצינומה. בחולים אלו מטפלים בדרך כלל באמצעות גלולות ולרוב מהלךך המחלה ממושך.
כימותרפיה: שיטת טיפול באמצעות תרופות שמשמידות את התאים הממאירים בגוף, שמשמשת בעיקרר לטיפול בסרטן מסוג התאים הקטנים. טיפול כימותרפי, הניתן באמצעות הזרקה או עירוי לווריד, אוו באמצעות גלולות, יכול להינתן לאחר ניתוח להסרת הגידול, כדי להרוס תאים סרטניים שנמצאו בתאים סמוכים או באיברים אחרים בגוף.
טיפול באימונותרפיה: טיפול חדש יחסית מהשנים האחרונות אשר מזהה תאים סרטניים ש"מתחבאים"" מפני מערכת החיסון כך שהיא לא תוקפת אותם. בטיפול זה פוגעים במנגנון ה"התחבאות" של התאיםם הסרטניים כך שמערכת החיסון של המטופל תופעל כנגדם.
כל הטיפולים מתבצעים תוך הערכה תקופתית של יעילות הטיפול ומידת פגיעתו בחולה (מבחינת רעילות החומרים בהם משתמשים). בהתאם לתוצאות, מחליטים האם יש להמשיך בטיפול מסוים, לשלבו עם טיפול נוסף או להחליפו בטיפול אחר.

מעוניינים לקבוע תור לבדיקה או לשמוע פרטים נוספים? השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

ד"ר דנה פלורנטין היא רופאת הבית של אתר כללית, היא מומחית ברפואת משפחה ומנהלת את פורום בריאות המשפחה של אתר כללית.
ד"ר משה משאלי הוא אונקולוג בכיר במרכז הרפואי מאיר, מקבוצת כללית.